ביאור:אסתר ו ט
אסתר ו ט: "וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו ט.
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס
[עריכה]הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס
[עריכה]המן השמיט את כתר המלכות. אפשרי שהוא חשש שהמלך יכעס, וכאשר הוא הזכיר את הכתר זו היתה פליטת פה.
עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים
[עריכה]המן מציע שאיש אחר, מנכבדי המלך, יתן את הכבוד לאיש. גם יוסף הציע שאיש אחר יוציא לפועל את תוכניתו הכלכלית למנוע רעב ולהעשיר את פרעה (בראשית מא לג), אולם יוסף הציע משרה רבת חשיבות ובצניעתו הוא נתן לפרעה לבחור איש, לאומת המן שקיוה שהוא יקבל את הכבוד לרכב על הסוס וחשב שהתפקיד לארגן את התהלוכה הוא מתחת לכבודו.
המן גם קיווה שבזמן שהמלך מחפש אדם מתאים לכבד את האיש, יהיה לו זמן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי.
המן הציע 'שר', וכאשר המלך פקד עליו לבצע את התפקיד, המלך למעשה קבע שהמן הוא רק 'שר' ולא 'משנה למלך' שמקבל כבוד מלכות מעבדי המלך בשער המלך.
וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר
[עריכה]רחוב העיר, ביחיד. זה רחוב אחד בלבד אשר לפני שער המלך (ביאור:אסתר ד ו). להמן היה חשוב להראות את גדולתו ואת זכותו לכבוד מלכים מעבדי המלך אשר בשער המלך, ובמיוחד ממרדכי שמסרב להכיר בדרגתו כמשנה למלך, לכן רחוב אחד לפני שער המלך הספיק לו. במילא רק עבדי המלך הללו היו מזהים אותו עטוף בבגדי המלך.
וְקָרְאוּ לְפָנָיו
[עריכה]כשם שקראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" (ביאור:בראשית מא מג). המן חוזר על דברי המלך מה יקראו לפני האיש, כי הוא לא יודע מי הוא האיש ולמה האיש מקבל כבוד זה. אולם קריאה שכזו סיפקה את תאוותו של המן לכבוד.
מקורות
[עריכה]נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013